קובה ויניאלס

27/4/09

כתב וצילם: שמעון בניסטי
בגיל 29, וקצת, אמנם עם עבודה, אבל מיד אחרי התואר, הפעם תואר שני,לוקח קצת את הזמן לעצמי, ונוסע לטיול שני. אחרי דרום אמריקה 
הפעם - למרכז אמריקה.

                                                                                                   
     

                                  קובה - ויניאליס          


וינאלס 13.12.08 - 14.12.08 (Viñales)

 

אז אחרי כמה ימים בהוואנה, הגענו לעיירה ויניאליס.
מדובר באחד העמקים הפורים ביותר בקובה, עם שדות הטבקים הנחשבים ביותר. אחרי הוואנה המזוהמת מאדי דיזל בלתי נסבלים, כאילו מדובר בשכפול ענק של התחנה המרכיזת הישנה בתל אביב, לראות קצת ירוק, הרים, שדות וסתם קצת טבע עשה לי רק טוב.

בתחנה המרכזית (אלק תחנה מרכזית. סתם חתיכת בלטה עם שלט) המתינו עשרות בעלי קאזות, מנסים לשווק את עצמם. או.. ככה אני אוהב כשמקבלים אותי.
אבל מעבר לזה, גם חיכה בחור עם שלט קטן - LIOR SIMON. איזה כיף זאת קבלת פנים כזאת !!
חבל שלא כל החיים זה יכול להיות ככה.

בכל אופן, הגעתי עם דודה מטורפת לאופניים.
התמקמנו במהירות בקאזה, שכרנו אופניים, עם צמיגים שגם הם לא הוחלפו עוד משנות החמישים, והתחלנו לדווש. עברנו את העיירה, עברנו בכמה שדות, כולל בית של משפחה בשום מקום בערך.

הציעו לנו קפה. הסכמנו בשמחה. קיבלנו 20CC מים קרים מהולים בקצת קפה. נשמע נפלא. אני בטוח שהאמבות חגגו שם.
הנופים של וינאליס
המשכנו עוד והגענו לציורי הקיר המפורסמים של האזור.
נו באמת. מדובר בחתיכת צלע הר, אחת מיני רבות (ומיני רבים) שקיימים באזור.
בחתיכה המדוברת, צויירו כמה קשקושים, שאפילו שחר כבר מסוגלת לצייר משהו מרשים יותר, עם כל היכולת המוטורית הלא מתקדמת שלה, שמאוד חשובים למהפכה. הם לכאורה מתארים את התפתחות האדם והחיות.
לנו שיווקו את זה בתור ציורים פריהיסטוריים. איזה פריהיטוריים ואיזה נעליים. כמה קשקושים של כמה מהפכנים.

ציורי קיר , וינאלס, קובה   העמק, וינאלס, קובה
                           ציורי הקיר של המהפיכה                                                                            העמק

עוד V.
המשכנו עוד כמה קילומטר והגענו לעוד אתר באזור - מערה. בסדר....עוד משהו לראות. עם עוד גזילת כספים טיפוסית קובנית.
יום למחרת, עשינו טיול סוסים.

טיול סוסים , וינאלס, קובה

מטרת הטיול, מעבר ללראות קצת נופים, הייתה להגיע לחוות טבק פרטית. כמו שחגה אוהב לקרוא לזה - חוות בוטיק.
אז קיבלנו סוסים בגובה מטר. מדהים הקטע הזה. תמיד תהיתי לעצמי, אם בני האדם מתאימים את הגודל שלהם לגודל של הסוסים, או שמא הסוסים מתאימים את עצמם לגובה של בני האדם.
איפה שיש אנשים נמוכים יש סוסים נמוכים. ולהיפך. 

 

רכבנו לנו לאיטנו והגענו לחוותו של חואן קבזאס. אצל ביתו של הבחור, העברנו את השעתיים הכי טובות שלנו בקובה.
סחטנו קני סוכר, שתיתו מי סוכר עד שקיבלנו הרעלת סכרת, קפה טוב, והכי חשוב - למדנו על איך הבחור מגדל טבק.
מה הוא עושה עם העלים. 90% הוא תורם למדינה ועוד.
גילגל לנו שני סיגרים, מתובלים ברום, דבש ולימון ואותם עישנו. היה מעולה. חגה ראה עננים. ולא מדובר בענני עשן.

כמה מילים לגבי סיגרים, שזה בהחלט אחד המאפיינים ה-עיקריים של קובה.
היסטורית הטבק והסיגרים מעורפלת במקצת מפני שלא ידוע באמת מי עישן את הסיגר הראשון והיכן בדיוק זה היה .
גידול הטבק עיבודו ועישונו הגיעו כמעט בוודאות מיבשת אמריקה . כלי חרס עתיקים מראים שבני מאיה מעשנים אגודת עלים מסוג מסוים אשר קשורים בחוט . כיוון שבני המאיה באותה תקופה היו קיימים כבר 2000 שנה קשה לדעת בוודאות מאיזו שנה בדיוק הם התחילו לעשן בצורה כזאת . ידוע על תרבויות נוספות מהתקופה העתיקה שעישנו טבק בצורות כאלה או אחרות , הילידים של צפון אמריקה היו ממלאים מקטרות ארוכות בטבק ומעשנים .

סוסים , וינאלס, קובה   קפה , וינאלס, קובה
                                          סוסים                                                                        התחלנו בקצת קפה

סביר להניח שהטבק ועישונו לא היו נפוצים מחוץ לגבולות יבשת אמריקה עד למסעו של קולומבוס שאת אחד מעצירותיו עשה בחופי קובה , קולומבוס שלח שליחים לפנים הארץ ואלה דיווחו על אנשים המחזיקים "לפידים וצמחים מסויימים לשאוף מהם את העשן" קשה להצביע בביטחון מלא מתי הטבק הובא לאדם בעולם הישן , אך אפשר לומר בוודאות שהזמן שרוב העולם החדש היה כפוף לשלטון האירופי הוא גם הזמן שבו אומץ מנהג עישון הטבק ברובו עיי יורדי ים ספרדים ואחרים . בעקבותם הלכו גם אנשי צבא ומתישבים.

מגלגלים סיגרים , וינאלס, קובה   סיגר , וינאלס, קובה
                                   מגלגלים סיגרים                                                                   בודקים את התוצר

ואלו הביאו את מנהג עישון הטבק , הסיגרים , והמקטרות לעולם החדש . במהלך השנים האירופים התחילו לגדל ולעבד טבק לצורכיהם האישי. במשך השנים מנהג עישון הסיגרים התפתח בארופה ובארצות ויבשות נוספות . כיום רוב יצור הסיגרים מעשי יד אדם מגיע ממרכז ודרום אמריקה , כגון הונדורס , ניקרגואה. , קובה , הרפובליקה הדומינקנית ועוד ארצות ביבשת זאת .
ישנם ארצות אשר משתתפות ביצור החומר גלם לסיגרים הטובים בעולם כגון הפיליפינים , קאמרון באפריקה ועוד ארצות רבות שאדמתם מתאימות לגידול צמח הטבק . כיום הסיגר הוא סמל סטטוס יוקרה אשר נחשק בכל העולם ומיוצר בכמויות לנוחיותם של כל המעשנים והמעשנות בעולם כיום .

                     עישון סיגר , וינאלס, קובה
                                                            ממשיכים לבדוק את התוצר

הדברים האלה פשוט עושים אותי מאושר. אותנטיות מגניבה כזאת. צילמנו את הבחור. הצטלמנו איתו. אבל הבטחנו לו שנשלח לו את התמונות לכתובת שואל שניצור לו, הוא הוא בכלל יצליח להיכנס לאינטרנט איפשהו במדינה

סיגרים , וינאלס, קובה
    פקט של סיגרי "בוטיק"

הזאת. שעתיים עם בחור כזה, ויש לי יום שלם של אושר.

 

המשכנו בדרכנו בשדות. מנגו, טבק קטנים, אבוקדו, גויאבות בלי סוף. יש להם קטע לקובנים. הם טוחנים גויאבות. אולי עוד אצליח להתרגל לזה. למרות שלריח אין סיכוי (ככה שעינת - שזה לא יעלה לך לראש).
ראינו גם את בקתות הייבוש של עלי הטבק. בתי כלונסאות שעליהם הקובנים תולים את העלים לייבוש. ראינו גם בלי סוף בתי ייבוש הרוסים. נפלאות הוריקן גוסטאבו.

בערבים ניסינו ללכת לסוג של מסיבות, שנחלו כשלון די חרוץ.
פעם אחת עלו לי במיוחד על העצבים.
ניסינו לתפוס טרמפ למסיבה במערה שכבר היינו בה.
עצר לנו בחור. רצה כמה פסו. עמדנו קצת על המקח ונסענו איתו.
הנביילה הרי ממילא נוסע למסיבה, אז מה הבעיה שלך ??
כשהגענו, גיליתי שהוא לא סתם נסע למסיבה, הוא עובד שם. אז למה לעזאל שנשלם לך ?? הרי גם הכניסה למסיבה המחורבנת הזאת עוד עלתה כסך מיותר.
תהיה בן אדם טוב גודאמט ! לא יזיק לך ! מה שנקרא - "תעביר את זה הלאה".
בדרך חזרה - אותו הדבר. תפסנו רכב שחזר מהמסיבה לעיר. גם רצה כסף. לא הסכמתי לשלם לנביילה.
בסוף, הוא דווקא הסכים לאחר ויכוח קצר לקחת אותנו בחינם. לא ברור הקטע הזה שלהם !

המגלגל , וינאלס, קובה   צמח טבק , וינאלס, קובה
                                      המגלגל                                                                      אלה הקטנים עוד יהיו סיגרים
בווינאלס גם פגשנו את הישראלים הראשונים שיצא לנו לפגוש בקובה. פתאום זה היה נחמד. לדבר עברית. עם עוד קצת אנשים. חווויה מרעננת.
מנות קטנות וקצובות.

                      הכנת סוכר , וינאלס, קובה
                                                                    סוחטים סוכר

ליומן המסע של שמעון בניסטי לחצו כאן

דרגו את הכתבה
ציון סופי: 4.3/5 מספר מדרגים: 3

תגובות (2)

הפסימיות חוגגת נושי | 15.08.11

כל הכתבות שלך שליליות ולא עושות חשק לבוא למרות שאני טסה לשם עוד שבוע. תכתוב קצת משהו אופטימי, על התרבות, היופי, הנופים, האנשים ולא רק כמה חרא היה שם. אנשים מחפשים לקרוא משהו שימשוך אותם. (כמובן שכל אחד רואה את זה שונה).

נראה חזק! ערק | 28.04.09

קובה זה החלום שלי, הייתי בדרום אמריקה ומקווה להיות בקובה לפני שקסטרו מתפגר...
כתבה נחמדה