טרק פאסו דל ויינטו

כתב: איתי גריבלט                                                       3/11/14
צילום: אתר גרינגו

 
סיפור דרך וטיפים לפאס הרוחות (פאסו דל ויאנטו - Paso del Viento)
 
 
ראשית אזהרות לגבי טרק פאס דל ויינטו
לגבי טרק מעבר הרוחות, "פאס דל ויינטו" ממנו יוצאים מאל צ'לטן בארגנטינה - חשוב להדגיש לא לצאת לבד! ומזג אוויר יכול להיות קשה מאד באזור, רוחות מאד חזקות ובשנים האחרונות מספר לא מבוטל של מטיילים ניצלו אחרי שנקלעו למזג אוויר קשה, עד היום הכל הסתיים בפציעות קלות אך רק במזל. כאשר מזג האוויר גרוע חשוב להבין שהטרק יכול להפוך לסכנת מוות! חשוב מאוד לברר את מזג האוויר שיהיה בימים של הטרק עם דגש על היום השני והשלישי. במרכז המבקרים נותנים את המידע ולרוב אפשר לסמוך עליו אם כי לא במאת  האחוזים, זה עדין מזג אוויר. חשוב גם להתייעץ לפני עם המקומיים באל צ'לטן /מטיילים  שעשו כמה ימים לפניכם את המסלול.
 
נתחיל בטיפים:
כל המידע  בקשר לחציית נהרות, הליכה על קרח, רוחות בתצפיות וכדומה... צריך לקחת בערבון מוגבל גם בהתייחס לתנאי מזג האוויר המשתנים בדחיפות גבוהה וגם בתקופה בשנה בה עושים את הטרק.
 
* המזג אוויר ביום הראשון והאחרון של הטרק פחות  קריטיים (גם אם יורד גשם או שישנם עננים) וזאת מפני שאלה ימים בעיקר מנהלתיים והימים העיקריים עם התצפיות והנוף המרהיב הם היום השני והשלישי שבהם חשוב ואף קריטי מזג אוויר טוב! 
חשוב מאוד לברר את מזג האוויר שיהיה בימים של הטרק עם דגש על היום השני והשלישי. במרכז המבקרים נותנים את המידע ולרוב אפשר לסמוך עליו אם כי לא במאת האחוזים, זה עדין מזג אוויר. חשוב גם להתייעץ לפני עם המקומיים באל צ'לטן /מטיילים  שעשו כמה ימים לפניכם את המסלול.
 
* לגבי אוכל לטרק, אתם יכולים לאכול ממש טוב ביומיים הראשונים של הטרק, עצת המקומיים זה ללכת לאחת הקצביות או הסופרים ולקנות בשר טחון. הכמות שאתם צריכים לא גדולה ודי זולה ומבקשים שיפריד לכם לשתי שקיות. את השקיות אתם לוקחים ושמים בהקפאה ורק כשאתם יוצאים לטרק אתם מכניסים את הבשר לתיק. הוא נשמר מעולה וסגרתם את הפינה של ארוחות בשריות.
 
* עוד טיפ נחמד, הוא לקנות אבקות שתיה(מומלצות אננס ואפרסק), גם יהיה לכם מיץ וגם כאשר תגיעו לפאס הרוחות תוכלו לאסוף קצת קרח בכוס או בקערה להוסיף קצת מים ואת האבקה ויצא לכם ברד מדהים שיעלה חיוך על פני כולם.
 
* מומלץ לשקול להצטייד בחבל, זה לא חובה.
 
        
 
סיפור דרך:
 
יום ראשון
לטרק יוצאים מהעיירה אל צ'אלטן, דרום ארגנטינה. הולכים אל הכניסה לאל צ'לטן למרכז המבקרים. בתוך מרכז המבקרים פונים לאחד הרנג'רים ונותנים פרטים אישיים, שמות מספרי דרכון ותאריך יציאה וחזרה. (חשוב לזכור לעבור ביום החזרה שלא יוציאו משלחת לחפש אותכם!).
מהמרכז יוצאים ופונים שמאלה לכיוון ההרים (יש שילוט, כיוון הלגונה טורו) מתחילים בהליכה מישורית קצרה מאוד ומגיעים לפיצול. צד שמאל תצפית הקונדורים צד ימין לגונה טורו. פונים ימינה לכיוון הלגונה ומתחילים עליה יחסית מתונה שעורכת כשעה.
בסוף העליה מגיעים לעמדת תצפית יפה שבה רואים מצד שמאל את לאגו ויאדמה, לגונה ענקית. ממשיכים עם השביל ואז נחשף מולכם הר גדול ומימינכם שני הרים גבוהים אחרים (1298 ו 1324 גבהים במפה כדי להתאפס). באיזור זה מתחילה הירידה.
הירידה אינה קשה ולוקחת בין 30-35 דקות. לאחר מכן אתם מגיעים למישור מולכם הר גדול ונחל שנע ממערב למזרח. בתחילת איזור זה ממולץ לנעול סנדלים ולקפל מכנסיים. פונים ימינה ומתחילים ללכת בתוך אדמה ביצתית ומימית, חוצים מספר נחלונים קטנים עד לאדמה יבשה. המעבר לסנדלים מקל על ההליכה, אז לא צריך לחשב כל צעד כדי לא להירטב, ובנוסף טבילת הרגליים במים מאוד מרעננת.
לאחר הליכה נוספת של כ-40 דקות עד שעה אתם מגיעים לקמפינג של הלילה הראשון.
 
יום שני
קמים בבוקר והולכים לכיוון הלגונה, מקיפים אותה מימין, לאחר עיקול וטיפוס קל חוצים נחל קטן, שוב ממולץ לעבור לסנדלים והפעם להחליף גם למכנס קצר (לא להתחכם ולקפל מכנס ארוך, הוא ירטב!) המים מגיעים לגובה ירכיים (חשוב לזכור שזה תלוי מזג אוויר, שעת חציה - ככל שיותר מוקדם הנחל יותר נמוך, ותקופה בשנה).
משם חוצים גיא ומתחילים לטפס על ההר השמאלי שנמצא מולכם כשמימינכם נמצא הנחל שזה עתה חציתם. מתחילים לטפס, העלייה תלולה ובהתחלה היא מתבצעת על סלע קשה, ולאחר מכן תוואי השטח משתנה הקרקע מתפוררת ונהפכת לרכה, נהיה הרבה יותר חלק.
בהמשך הדרך מתחילים גם לראות רוג'ומים. מגיעים קרוב לקרחון, אין צורך לחצות שוב את הנחל שנגלה לעיניכם אלא להמשיך עם הדרך ולדלג מעליו בעזרת תלוליות העפר שבדרך. משם מתחילה עלייה בדרדרת שבהמשכה מגיעים לחשיפה אל מול שדה הקרח (היפה למראה), בדרך ישנם רוג'ומים וחשוב להקפיד לשמור על הדרך הנכונה.
מגיעים אל שדה הקרח, לא עולים על צלע ההר כדי להתקדם כמו שנראה הגיוני, אלא נצמדים למפגש של צלע ההר והקרחון וצועדים ישירות על הקרחון! זאת הדרך היעילה, המהירה, הבטוחה והיפה ביותר על מנת להגיע לעלייה אל פאס הרוחות. חשוב מאוד לא להתפתות וללכת לעומק הקרחון, אנחנו לא אנשים מנוסים בהליכה על קרחונים וקרחון הוא דבר בלתי צפוי, לכן כדאי לכם לדחות סיפוקים ולשמור על עצמכם!!!
מסוף הקרחון באיזור בו הוא נעשה תלול מתחילה העלייה אל האוכף של פאס הרוחות מצד שמאל על ההר, העלייה מאוד תלולה והטיפוס בגובה מתפרס על פני שטח מצומצם (יחס עליה בגובה להליכה במרחק).
מגיעים למעלה אל האוכף ורואים מספר בריכות קטנות, לוקחים קצת ימינה ורואים שביל שאיתו ממשיכים עד לכיפה שממנה התצפית לשדה הקרח היא הכי מרהיבה וכל שדה הקרח פרוס לפניכם.
(כאן ניתן להוציא את אבקות המיץ להוסיף קרח וקצת מים, והנה לכם ברד שאפשר להתפנק עליו).
משם מתחילה הירידה לכיוון הקמפינג של היום השני, הירידה תלולה. מגיעים עד למישור ופונים שמאלה (אם הפנים שלכם מופנות ישירות אל שדה הקרח), הולכים קצת שמאלה ואז יורדים אל הנחל/ואדי ישנה גם לגונה קטנטנה, אתם צריכים ללכת כשמימינכם תלולית עפר שמסתירה את הראות לשדה הקרח. משם אתם ממשיכים ללכת עם הנחל עד שאתם נתקעים בשביל שיוביל אותכם עד לבקתה עם הגג האדום שזה הוא הקמפינג של הלילה השני.
 
יום שלישי
יוצאים מהרפוחיו ומקיפים את הלגונה מימין, עולים על הסוללה וממשיכים איתה בגובה עד לצלע ההר, מתחברים עם צלע ההר בסוף הדרדרת. עולים על השביל וממשיכים איתו, השביל מאוד ברור לעין.
רואים את שדה הקרח נכנס אל מין מובלעת בין ההרים (מעין שפיץ, מופיע מאוד ברור על המפה אם צצה בעיה כל שהיא בזיהוי) נצמדים לשמאל ומתחילים לרדת על צלע ההר עד לערוץ הנחל. מולכם תהיה סוללה הפרוסה באלכסון ורכס גבוה וארוך המקביל אליכם. אתם הולכים ישירות אל קצה הסוללה, זהו החלק שמחבר אותכם אל הרכס, שם מתחילה העליה אל פאס ההומל.
העליה יחסית ארוכה ותלולה, עם זאת השביל מאוד ברור וישנם רוג'ומים בדרך, רוב העלייה מתבצעת בחצי גובה עד לחלק האחרון שבו יש טיפוס תלול ולא ארוך מדי עד לאוכף.
כאשר אתה מגיע לאוכף יש מספר כיפות, מהכיפה האמצעית הנוף הוא גם ללאגו ויאדמה וגם לשדה הקרח, הנוף עוצר נשימה!!! ומספק מאוד לאחר העליה הקשה.
משם אפשר ואף רצוי לרדת למקום מוגן מהרוח ולאכול משהו קטן לפני הירידה.
הירידה מתחילה בצורה מתונה וישנו שביל ברור מאוד, אך אל תתנו לחלק קצר זה לתעתע בכם הירידה קשה ותלולה מאוד, ואף מסוכנת בחלקים מסויימים.
הירידה מתחילה, היא מאוד תלולה לפעמים גם בצורה קיצונית ומסוכנת לכן חשוב מאוד להיות מרוכזים בזמן הירידה, את הדיבורים תשאירו לסוף הירידה. 
מסוף הירידה מתקדמים עוד רצת אל הלשון שחוצצת בין שני החופים ושם מקימים את האוהל, זהו הקמפינג של היום השלישי. (שוב הכל מופיע בבירור על המפה אם צצה בעיה כל שהיא).
 
יום רביעי
יוצאים מהמחנה והולכים שמאלה על קו הלגונה, מתחילים לטפס אל כיוון האוכף, חשוב לשמור על כיוון ורצוי מאוד להעזר במפה בחלק הזה מפני שהשבילים אינם ברורים ורוב היום מסתמך על המפה ועל כיוונים כלליים. ישנם שבילים במהלך הדרך אך רובם נחתכים או נקטעים באמצע. לאחר כל העליות וההליכה בכיוון הכללי נתקלים בנחל גדול המופיע בין שני הרים.
ממשיכים עם הנחל הגדול ועם כיוון הזרימה שלו שנשפך אל הלגונה, ואז מופיעה מולכם הלגונה כשאתם ניצבים על צלע הר. משם ישנה ירידה, יורדים ומקיפים את ההר, הירידה בשלב זה מתונה מאוד. חשוב לשים לב שישנו פיצול, שביל הממשיך להקיף את ההר ומחזיר אתכם אחורה ושביל היורד למטה לכיוון חציית הנחל, זהו השביל שלכם אז תהיו עירניים!!! אחרת סתם תתברברו ויתבזבז לכם זמן יקר.
יורדים עד למטה ומגיעים לאיזור חציית הנחל, חשוב לבחור בקפידה את מקום החצייה (ככל שהגדות קרובות כך מרחק החצייה קטן אך חשוב עם זאת לקחת בחשבון שככל שהזרם חזק יותר זה אומר שהקרקעית פחות עמוקה, וכך גובה המים יגיע רק לפלג הגוף התחתון).
עוברים ומתחילים ללכת לכיוון המזח ותחנת האוטובוס, מקיפים את הלגונה מצד שמאל!
משם הולכים קצת על שביל העפר עד שהדרך מתעקלת ימינה, משמאלכם יחשף שביל שרץ לאורך גדר הבקר. עם השביל הזה ממשיכים ישר, ישנם הרבה עליות וירידות קטנות בדרך, שוב חשוב לשמור על כיוון כללי ולהעזר בכך במפה. ממשיכים עד שנתקלים בהוסטל/חווה. משם עולים על דרך העפר ומתחברים אל הכביש שיקח אתכם ישירות לצ"אלטן. שוב אל תשכחו לעבור דרך מרכז המבקרים ולדווח שחזרתם!!
מקווה שנהנתם ושהייתי עזר עבורכם.... (: 
 
איתי
דרגו את הכתבה
ציון סופי: 5/5 מספר מדרגים: 3

תגובות