התנדבות עם ילדים בסוקרה

26/11/13
                                     כתבה וצילומים: נטע לוטם

                                       התנדבות עם ילדים בסוקרה                      


אני וחברה נסענו לבירתה של בוליביה, סוקרה, במטרה להתנדב. מראש, ניסינו לעשות חיפוש מקיף באינטרנט לגביי מקומות התנדבות , לא הצלחנו למצוא פרטים מעודכנים, או מידע קונקרטי שיעזור לנו במציאת מקום. אז החלטנו פשוט להגיע לשם. הגענו, והופתענו לראות כמה שסוקרה נקיה ומודרנית לעומת לה פאז. התחלנו לדבר עם מקומיים ולשמוע על המוסדות השונים. מסתבר שסוקרה מלאה בבית יתומים, במקלטים לילדי רחוב, במוסדות לילדים עם מחלות נפש ועוד.
בימים הראשונים עברנו בכמה מוסדות, וראינו שזה לא כל כך פשוט למצוא מסגרת קבועה להתנדבות, חלק מהמוסדות סגורים למתנדבים, חלק דורשים התחייבות, וחלק לא ממש הצליחו להבין את הספרדית-אנגלית המגומגמת שלנו. ממש לפני שהתייאשנו, עשינו ניסיון נוסף ודיברנו עם מנהל של בית ספר לספרדית. הוא הפנה אותנו למוסד שנקרא - סאן חואן דה דיוס - מוסד לילדים עם צרכים מיוחדים. כבר באותו יום הלכנו לשם, והתאהבנו...

                      


המוסד עצמו מטופח וצבעוני, פסיכולוגית של אחד האגפים קיבלה אותנו בחיבוקים, ומיד פנתה להסביר לנו על המקום. מדובר במוסד לילדים עם צרכים מיוחדים, מגיל 0 עד גיל 16. חלקם הגדול של הילדים הם יתומים שננטשו אחרי שההורים הבינו שמדובר בילד עם צרכים שונים מהרגיל. במוסד אפשר למצוא קשת רחבה של מוגבלויות: אוטיזם (בדרגות שונות), תסמונת דאון, שיתוק מוחין, בעיות התפתחות, שיתוקים למניהם, הידרו ומיקרוצפלוס ועוד. אבל אחרי שראינו את המקום והילדים, לא היינו צריכים לשמוע ולו טיפת מידע נוספת. התחלנו את ההתנדבות בבוקר שלמחרת.

                

למחלקה בה התנדבנו הם קוראים פאדיאטריה, זו המסגרת לילדים הצעירים ביותר, גילאי 2-10. למרות שלי היה נסיון בעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים מהתנדבויות קודמות שלי, עדין הייתי צריכה קצת זמן כדי להתרגל לסטנדרט הטיפול בבוליביה. שני מטפלים על 15 ילדים, כל 15 הילדים היו בחדר סגור, בלי משחקים, רק שולחנות, כל ילד בפינה אחרת בכסא הגלגלים שלו. נראה לי שציפינו לאיזושהי חניכה, או הסבר, לגבי מה שאפשר או אי אפשר לעשות עם הילדים, אבל מרגע שהבנו שלא נקבל משהו בסגנון, עברנו ל"מוד" פרי סטייל. שיחקנו, הנפנו, חיבקנו, השתוללנו ורקדנו, ובעיקר הענקנו לילדודס המקסימים תשומת לב, שזה מה שהם צריכים מעל הכל. והילדים המדהימים האלה, שבכלל לא איכפת להם שאנחנו לא מדברות ספרדית, החזירו אהבה ברמה שאי אפשר לתאר, חיבוקים ונשיקות, וצהלות שמחה, שהקשו את העזיבה שלנו מאותו יום ואילך.

               

אז לכל מי שמחפש לתת אהבה וחום לילדים שזקוקים להם באמת, "סאן חואן דה דיוס" הוא המקום בשבילכם. זה נכון שאם תרצו לצייר עם הילדים (כמו שאני רציתי) תצטרכו כנראה להביא דפים וצבעים בעצמכם (כי פשוט אין שם), במקום גם יש סוגים אחרים של התנדבות, כמו למשל מלאכות יד עם הילדים הגדולים אחה"צ, או הפעלות במוזיקה. אומנם לא צריך להתחייב בפני המקום, אך אני מתחייבת בפניכם שהעזיבה שלכם לא תהיה פשוטה.


פרטי המוסד:
 San Juan De Dios
Av. Japon N•1
Tlf: 64-54225


לפרטים נוספים או שאלות, אתם מוזמנים לפנות בפייסבוק או במייל: Neta Lotem
[email protected]
 

                 

                 

                 


הצעה נוספת:
הוסטל חמוד וביתי בסוקרה, מטבח מאובזר, ומיקום מגניב (מרחק הליכה מההתנדבות) שגם הסכים לתת הנחה לישראלים שיתנדבו במקום (30 בוליביאן ללילה, למתנדבים שיתחייבו מעל לשבוע):
Traveler's Guesthouse
Kilómetro 7 street, Sucre
 N•242 (parque bolivar)
Telf: (591)(4)-64-57485


מקווה שעזרתי, ושאם הגעתם לכאן, תצליחו למצוא התנדבות שמתאימה לכם :)

נטע

דרגו את הכתבה
ציון סופי: 4.8/5 מספר מדרגים: 5

תגובות (2)

מטיילים לא נוסעים עד לשם רק כדי להתנדב אלא כדי לטייל ואם פוגשים בדרך מקום שנגע לליבנו אז נשארים להתנדב.
אנשים שאומרים את המשפט "עניי עירך" זה אנשים שלא עושים כלום לא שם ולא פה...
אז יאללה פרגן קצת, קראתי את כל הכתבה והתרגשתי ושהגעתי לטוקבקים נזכרתי שוב בישראלי המכוער... הייתי חייב לרשום לך משהו

עניי עירך קודמים giladb | 11.12.13

חברים וחברות אם אתם נוסעים לדרום אמריקה כדי להתנדב , תחשבו פעמיים.

עניי עירך קודמים - תתנדבו כאן!!!