בואנוס איירס

18/11/09

כתב וצילם: ג'ונתן רויזין
שלום. קוראים לי ג'ונתן ואני עשיתי את הטיול-אחרי-צבא שלי, לפני הצבא. אחרי שנה של דחיית שירות, נשארו לי חודשיים וחצי לטייל וחמש ספרות בבנק, אז החלטתי לטייל. לאיפה? דרום אמריקה.

                                                                                            
                            בואנוס איירס     
   

בואנוס איירס, 23.09.08-07.10.08
הגעתי לפני שבועיים ומשהו לבואנוס איירס. בבואנוס איירס הייתי חצי מוצ`ילר חצי עם המשפחה. עם המשפחה היה ממש טוב. כולם ממש פינקו אותי מכל הבחינות. גם בסוף אחותי ואמא שלי היו איתי אז בכלל היה לא רע.
מצד שני גם רציתי לראות את בואנוס איירס טיפה מעיניים של תייר, ללכת למקומות שהמוצ`ילרים שמגיעים לכאן הולכים אליהם. חוץ מזה, קיוויתי למצוא מישהו שרוצה לקחת טיסה לפרו, וככה יהיה לי עם להתחיל את הטיול. בשביל זה הלכתי לקמבלצ`ה, הוסטל ישראל במרכז העיר. (הערת אחרי טיול: בדיעבד שמעתי על אנשים שאומרים שהקמבלצ`ה הוא סוג של מאורת סמים. אני לא הרגשתי את זה, אולי כי לא ישנתי שם. שווה לבדוק את זה). כשהגעתי לא היה שם כמעט אף אחד. בכל זאת ראיתי שם איזה מישהו, אחד הסטלנים (שראיתי עד אותו רגע, השיא נשבר בלימה בשניה). קוראים לו שש ("איך קוראים לך? שש?" "כן, שש, כמו המספר"). מצאתי את עצמי הולך לאכול איתו ועם עוד אחת בשם רעות. היה אחלה לדבר איתם כי הם היו בסוף הטיול וכבר עברו במקומות שאני הולך להיות בהם, וחוץ מזה הם היו ממש באווירה טובה. הם גם הזמינו אותי לבוא איתם יום אחרי זה לקניות במרכז. בסוף פספסתי אותם, כי קצת איחרתי להם והם כבר הלכו, אז עשיתי לי טיול לבד. חיפשתי בהוסטל אנשים אחרים להסתובב איתם, אבל ראיתי שם רק שניים אנטיפתיים שסתם ביאסו אותי. אז החלטתי שאני עושה סיבוב לבד. לקחתי מצלמה והתחלתי ללכת במרכז. היה לא רע, למרות שהייתי לבד, אפילו די מרגיע. בערב עשיתי חישוב קטן ומסתבר שהלכתי 120 רחובות באותו יום. זה 12  ק"מ...

                      
                                                             ‎Plaza del Congreso

                      
                                                                 עם המשפחה

קצת על בואנוס איירס. באופן כללי, עיר אדירה. מסודרת מאוד, מחולקת בצורה טובה, וצפופה במובן טוב. כל דבר שמישהו יכול להצטרך (סופרמארקט, בנק, חנות בשר,חנות ספרים..) נמצא במרחק של גג 4 רחובות. מאוד


                               האובליסקו

קל להתמצא בעיר כי הכל זה פשוט רשת אחת ענקית, ריבועים ריבועים. כל ריבוע הוא מאה מטר על מאה מטר. כל כמה רחובות יש אבנידה, שזה רחוב רחב מאוד, בדרך כלל מפוצץ בחנויות. הליכה היא דרך מאוד יעילה להגיע למקומות קרובים, ואם רוצים להגיע למקומות רחוקים יש תחבורה ציבורית שבארץ אפשר רק לחלום עליה. ה-SUBTE, רכבת תחתית, מצויינת כדי להגיע למרכז ויש תשתית אוטובוסים מדהימה. יש אוטובוסים מכל מקום לכל מקום. אוטובוס בשעות העומס מגיע כל שתי דקות, בשעות המתות כל ארבע דקות. בדרך כלל אין בתחנות אוטובוס ספסל כי באמת אין שום סיבה שיהיה. והאוטובוס היקר עולה שקל עשרים. יש תחבורה ציבורית בכל הימים בשבוע, כולל סופ"ש, למרות שבלילה רצוי לקחת מונית, כי בכל זאת מסוכן.

לגבי החוק פה. פחות או יותר כל אחד עושה מה שבראש שלו. אלה שמחליטים לנסוע באוטו לוקחים סיכון רציני. כל הזמן רואים אנשים שגונבים אדום, פשוט אוטו גולש גולש גולש ועובר באדום מלא כי ככה בא לו. על זכות קדימה ותמרור עצור לא שמעו פה כנראה. פשוט נוסעים לתוך צומת בלי להאט, וזה לא משנה איזה תמרור יש בכניסה לצומת. יוצא שיש המון חריקות של בלימה במשך היום. אבל אף אחד לא נבהל מזה. פחד אלוהים. מצד שני המערכת רמזורים פה כל כך דפוקה שעוד אפשר להבין אותם. לפעמים אפשר לחצות ברגל אבנידה של 4 נתיבים לכל כיוון ומכוניות יפנו אלייך שמאלה. קורה גם שיש לאוטו ירוק בשביל שמאלה ולאוטו שמולו יש ירוק לישר. אז יש בלימות פתע כאלה. זה קצת מסביר את ה7,000 הרוגים שיש פה בשנה בתאונות דרכים. גם יחסית לכמות האנשים בארגנטינה זה המון.

                      
                                                           הפגנה ב- Plaza del Mayo

                      
                                                                 פלאזה סן מרטין
אבל האוכל. אוי האוכל. כל כך הרבה סוגי בשר פרה שזה לא ייאמן. הכל כל כך טעים וזול בצורה מגוכחת. בשר פה הרבה יותר זול מעוף. עוף זה האוכל לאירועם החגיגיים, אבל בשר עם טעם של גן עדן, זה בקטנה, ביומיום. לא עבר יום נראה לי שלא אכלתי בשר. חוץ מבשר, הפיצות פה פשוט מדהימות ואין לי מושג מה הם שמים בגלידות שהן כל כך טעימות. יודעים לאכול פה.

הארגנטינאים הם, בהכללה גסה, אנשים טובים ורגועים. לא משנה עד כמה המצב הכלכלי שלהם רע, הם עומדים בתור כמו שצריך, ואם שואלים מישהו איך להגיע לאיפשהו, הוא לא מסתפק ב"סע אחריי" אלא ממש רואים שאכפת לו שתגיע למקום שאתה צריך. גם אם המקום זה חנות מתחרה. חוץ מזה, הרבה מקומות סגורים בין 2 ל-4. סיאסטה. שיהיה. התרבות של הזמן הפנוי שלהם זה משהו מדהים. הארגנטינאים חוגגים כמו שצריך. סתם דוגמא, בחתונות מגישים ארוחת בוקר. יצאתי פה למועדון עם בן דוד שלי, ונכנסנו למקום מוקדם יחסית לארגנטינה. 3 ורבע. חוזרים מיציאות מ8-9 בבוקר, ואם המסיבות טובות אז ב10 או אחרי. תאכלס, לא אוהב את זה בכלל. ויש גם צדדים שליליים אחרים. שותים כאן הרבה אלכוהול, ועוד אלכוהול מקומי רע. אל תנסו ויסקולה (ויסקי+קולה). זה ממש ממש רע. במיוחד שלויסקי יש ריח של נפט. והקטע שזה נחשב איכותי פה. ולעשן גראס זה ממש ברגיל, והם עוד נוהגים בהשפעת הדברים האלה. 7,000 כבר אמרתי?

                      
                                                                    טיגרה
הארגנטינאיות יפות לאללה. יש פה אחוז אנורקסיות אחד הגבוהים בעולם. ויש פה גם בעיה שיש יותר נשים מגברים. אבל זאת בעיה שלהן, לא שלי. אפילו התלבושת בית ספר שלהם סקסית. לא רע בכלל.

קצת קשה לי להעיד על העיר הזאת בתור מוצ`ילר, כי ישנתי פה רק עם משפחה, אבל לדעתי כולם יהנו בעיר הזאת, יש בה הכל. עיר מצויינת להתחיל בה את הטיול, לסיים בה את הטיול או כמו שאני עשיתי, גם וגם.

אימייל: [email protected]
מסנג'ר: [email protected]
פייסבוק: jonathan roizin
ליומן המסע של ג'ונתן

דרגו את הכתבה
ציון סופי: 3.9/5 מספר מדרגים: 14

תגובות (1)

האלפחורס של ארגנטינה yorkto 12.06.12
כל מי שמטייל בארגנטינה חייב לנסות את האלפחורס שלהם, זה מעדן!! ומי שלא אכל לא יכול להגיד שהוא באמת היה בארגנטינה!

קבלו הצעות לכרטיס טיסה