סיפורו של דניאל אביב ז"ל

8/7/09

סיפור מותו הטראגי של דניאל אביב ז"ל

כתב: ליאור יאסין

"אם אני קם בבוקר עם חיוך על הפנים ,כנראה שאני נמצא במקום הנכון ..." מילים אלו נאמרו על ידי דניאל אביב ז"ל למשפחתו, מספר ימים לפני מותו.
בתאריך ה-26.12.08 קפץ דניאל ביחד עם חברו שהכיר בטיול, ליאור, אל
 אגם קברה קורל (Cabra Corral),אשר שוכן ליד העיר סלטה בצפון ארגנטינה .
השניים קפצו ביחד מהגשר שגובהו כ-27 מטרים אל תוך האגם. לאחר שעלה מעל פני המים ,הבחין ליאור שדניאל לא עלה יחד עימו  והתחיל לצלול ולחפש את דניאל, אך לשווא .
למקום הוזעקו כוחות משטרה, אך עקב רדת החשכה הופסקו החיפושים והוחלט להמשיך אותם בבוקר שלמחרת.
רונן ,חברו הטוב של דניאל מגיל 6 אשר טייל עמו גם כן, לא איבד תקווה וריכז במהירות מטיילים ישראלים רבים מהעיר סלטה, כדי להמשיך את החיפושים במהלך הלילה .
אסף, אחיו הגדול של דניאל, אשר טייל בדרום אמריקה מספר שנים לפניו, קיבל שיחת טלפון מחברת הביטוח בליל שישי ולאחר מספר שעות יצא עם משלחת החיפוש לארגנטינה, אך את הבשורה האיומה קיבל עוד בטרם הגיע למקום.

עם שחר נשלחו צוללנים לאיזור הקפיצה ובעומק של כ-25 מטרים מתחת לפני המים מצאו את דניאל –ללא רוח חיים .
מרגע הדיווח על המקרה השעות בבית משפחת אביב היו ארוכות, קשות אך מהולות בתקווה שהוא יימצא בין החיים. לקראת ערב הגיע הבשורה על כך שדניאל נמצא, אך הוא אינו בין החיים עוד.
דניאל, אשר שירת כלוחם בתותחנים במהלך מלחמת לבנון השנייה, חיכה וחלם כמו כולנו על הטיול הגדול של אחרי הצבא - ממש כמו כל אחד ואחת מאיתנו; המראות ,האנשים ויותר מהכל החופש לעשות ככל העולה על רוחנו- בער בו יותר מכל אחד אחר. לאחר שעבד באבטחת טיולים בארץ, טס ביוני 2008 למחנה בארה"ב. לאחר כשלושה חודשים התחיל את הטיול עם חברו הטוב מילדות, רונן, בקולומביה .
כמו רבים מאיתנו אשר טיילו או מטיילים, כך גם דניאל, אשר "זרח" בטיול מספר רונן ,"לא היה ניתן להוריד את החיוך שלו מהפנים".

דניאל היה אוהד כדורגל מושבע של מכבי חיפה ושל קבוצת הפאר האיטלקית יובנטוס, אשר סמלה מוטבע על קברו בבית העלמין בראשון לציון. יותר מכל שחקן אחר, אהב דניאל את אלסנדרו דל פיירו, קפטן הקבוצה ובעל הכינוי "הנסיך".
דניאל היה הנסיך בביתו וגם בין חבריו. בכל מקום אשר ביקר בו,  השאיר חותם בל יימחה, הודות לאופיו השובה לבבות. בתור חבר של דניאל מכיתה ג’, אני יכול להעיד שאף פעם לא ראיתי אותו עצוב, תמיד שמח ,תמיד קורן ,אוהב לצאת ,לבלות ולשמוח. דניאל היה טיפוס כזה, שלא היו אויבים או שונאים בכל מקום אשר רגלו דרכה.

                    
                                                        דניאל אביב ז"ל בטיולו בדרום אמריקה

כשאנחנו נמצאים בטיול שלו כל כך חיכינו – אנו מרשים לעצמנו לעשות דברים כי אנחנו יכולים ,כי אין מי שיגיד לנו לא, תחושת החופש והרצון להתפרק לאחר השירות הצבאי מרקיעה שחקים, יחד עם האוירה המדהימה של דרום אמריקה שמשאירה את הזהירות הרחק מאחור.
אך לעיתים אנו צריכים להציב לעצמנו גבולות כי ההשלכות והתוצאות של אותו מעשה עלולות לפגוע בנו ובאנשים היקרים לנו.

חשוב לציין כי בגשר ממנו קפץ דניאל אביב ז"ל אין כיום שום שלט המתריע על הסכנה, לכן מטיילים יקרים אל תסכנו את חייכם, מדובר בסכנת מוות ממשית. מידע נרחב יותר תמצאו בדף של סלטה כאן באתר תחת "אזהרות וסכנות".

אסיים במשפט משירו של יוסי בנאי אשר מוטבע על קברו של דניאל בבית העלמין בראשון לציון:
"כשדניאל ישן
שני פרפרי זהב
עודרים גומות של חן
באודם לחייו

ומלאכי מרום
סביב למראשותיו
שומרים על החלום
שהוא חולם עכשיו

כשדניאל ישן
דניאל ישן"

תגובות (2)

עצוב מאד yarin 12.07.09
אין מילים. תנחומיי...
כמה חבל מיכל 08.07.09
איזה חבל עליו, עצוב מאד.
תנחומיי למשפחה

קבלו הצעות לכרטיס טיסה